השבוע הוכרע סופית שמרכז התערוכות הותיק של לונדון, ארל'ס קוארט, שרבים הישראלים המכירים אותו מבפנים, יהרס ובמקומו תוקם שכונת מגורים יוקרתית. בכך תם מאבקם של יזמים פרטיים שהחל בשנת 1970 כאשר הם רכשו את המבנה על גבול רובע צ'לסי.

התנגדויות נמרצות מצד העירייה ואפילו הממשלה, לשינוי התב"ע הביאו לכך שבבירמינהם הוקם מרכז התערוכות הלאומי NEC ובאזור המזחים בלונדון נבנה מרכז מפואר לתערוכות EXCEL שרב חלקו בהצלחת אזור הדוקלנד כמרכז תרבות חשוב בלונדון. גם איצטדיון וומבלי המחודש העמיד בתוכו מרכז תערוכות מודרני.

ארל'ס קוארט הפכה להיות הגברת הזקנה שהבעלים הפקירו לטובת השקעה אחרת שלהם - מרכז התערוכות OLYMPIA. פטור בלא כלום אי אפשר, שהרי תערוכות המשיכו להתארגן שם ולכן הושקעו כספים בשיפוצים ואפילו בהרחבה, אבל כולם ידעו שזה זמני, עד אשר יגיע האישור לשינוי בתב"ע והוא אכן הגיע ובכך תמה ההיסטוריה של מרכז התערוכות שהיה לו תפקיד חשוב מאד בהתפתחות תעשיית התערוכות והאירועים בבריטניה.

ובתל אביב, באותן שנים, מרכז הירידים ידע תקופה דומה של התבלות המבנים והשרותים, אבל בהיעדר אלטרנטיבה, הוא המשיך לשרת את התערוכות הגדולות. בשנות ה- 80 היתה יוזמה להעביר את גני התערוכה אל אזור פארק דרום ולשחרר את 400 הדונמים לבניה או לחילופין להרחבת הריאה הירוקה של תל אביב. העיריה התנגדה משום מחלוקת בינה לבין מינהל מקרקעי ישראל.

מה המצב היום? הבניינים הישנים נשארו פחות או יותר כשהיו.  על חורבות כמה מהם, נבנו שני ביתנים חדשים שאמורים להעביר את המרכז, ביחד עם בית מלון עתידי, אל המאה ה- 21.

ככל שהמרכז יתפתח, כך הגישה אליו תהיה קשה יותר ויותר. שדרות רוקח שגם בסתם יום של חול סתומים ופקוקים, הופכים לבלתי עבירים בתקופת תערוכות ועוד לא הזכרנו את תושבי מעוז אביב שהתנגדותם לקיומו של המרכז בסמיכות כזו לשכונת המגורים, משבשת את חייהם.

לאור ההשקעות העצומות בבניה בגני התערוכה, לא נראה שגורל מרכז הירידים יהיה דומה לזה של מקבילו בלונדון

ויש שיאמרו: חבל