באופן יוצא דופן, התעשייה הותיקה ביותר בעולם, תעשיית התערוכות והירידים לא רק שאינה מאבדת מהרלבנטיות שלה, היא הולכת ומתחזקת.

זאת, כאשר, במקביל, העולם מושפע משינויים כלכליים שכופים אף שינויים מבניים, כלכלות מתמוטטות, וחברות פושטות רגל. במשבר העולמי האחרון בשנים 2008 - 2009 , הורגשה האטה גם בתעשיית התערוכות, אולם בעוד בתעשיות שונות המשבר עדיין מורגש, זו האחרונה התאוששה ואף החלה לרשום גידול.

Win Win Situation

הסוד הגדול של התערוכות הוא גם המתכון המבטיח את הצלחתן: בשנים טובות, השתתפות בתערוכות, עבור חברות יצרניות או משווקות, היא הדרך המהירה והיעילה ביותר להגיע פנים אל פנים אל לקוחות ולהציג בפניהם חידושים.

בשנים רעות, כאשר המשימה היא לשמור על מקומך בשוק, עד יעבור זעם, תערוכות הן האמצעי הזול ביותר והיעיל ביותר להשיג את המטרה.

לאס וגאס - לא מה שחושבים

מדינות שמעודדות את תעשיית התערוכות מכירות ומוקירות  את השפעתן על הכלכלה המקומית. מאות אלפי אנשים מועסקים ישירות בתעשייה זו. מליונים אחרים מוצאים את פרנסתם מהתעשייה. במקרים רבים, קיומה של עיר מותנית בהצלחת מרכז התערוכות שלה. הדבר בולט במיוחד בגרמניה, אבל לא רק.

מעטים מודעים לכך שהצלחתה של לאס וגאס היא לא בזכות בתי הקזינו שמושכים אליה מהמרים. הבסיס להצלחה הם מאות אלפי האנשים המשתתפים מדי שנה בתערוכות ובקונגרסים המתקיימים בעיר.... ובדרך גם מהמרים. קצב הקמת מרכזי קונגרסים ותערוכות בעיר הוא מהגדולים בעולם.

סין הולכת על תערוכות

מי שעוקב אחרי קצב הקמת מרכזי תערוכות בסין, יבין גם את אחוזי הגידול של הכלכלה במדינה זו.

שנחאי, הנחשבת כמודל בהתפתחות הכלכלה והמסחר בסין, מעמידה מרכזי תערוכות חדשים בקצב מטורף. בעוד שנתיים יפתח שם מרכז התערוכות הגדול ביותר באסיה ואם נחבר את כל שטחי התערוכות, במרכזים השונים בעיר, שנחאי תעמוד במקום הראשון בעולם.

התחרות בין המרכזים השונים בעיר, יוצרת דינמיקה כלכלית, מביאה תערוכות חדשות, מעודדת את מארגני התערוכות לבוא עם רעיונות חדשים ויוזמות חדשות ובגדול, מביאה יותר אנשים לעיר ופרנסה לבתי המלון, נהגי המוניות, מסעדות, חנויות וקניונים.

ואיפה תל אביב?

ורק בישראל, המדינה והרשויות המקומיות אינן מכירות בערך התערוכות לכלכלה המקומית. מרכז תערוכות שהוקם בהשקעה גדולה במבואות העיר חיפה, אינו פעיל. בניני האומה בירושלים לא מצליחים למשוך תערוכות. בבאר שבע היה נסיון שלא הצליח, לפני שנים, להעמיד מרכז קטן לתערוכות.

הסיבה למצב זה נעוצה באדישות הרשויות לסייע ליזמים להקים מרכזים ולארגן תערוכות.

וכך נשארנו עם מרכז הירידים בתל אביב שנוהג כמונופול ומשמר את המצב הקיים. שנים, לא נראו בארץ תערוכות חדשות. אין עידוד ליזמים, אין סיוע ובעיקר אין התחשבות והליכה לקראת, במחירי השכרה ובתנאי תשלום.

משה בהר נבו

כל זמן שהתנהלות זו תימשך, נמשיך לכתוב על מה שקורה "שם" בעולם הגדול וכמעשה משה רבנו נשקיף על התערוכות בעולם....אבל לא נגיע לשם. 

כדי לסבר את העין על עוצמתה של תעשיית התערוכות, קראו את הידיעה בגליון זה על 5 החברות הגדולות בעולם ומחזוריהן.

יצחק שלו