אם נתיחס אל תערוכות וירידים כחלון הראווה של כלכלה מקומית ונבדוק את הרכב המציגים בהן, נגיע למסקנה שאיראן לא ממש סבלה מחרם כלכלי שהטילו עליה ארה"ב ואירופה. פרשת הצוללות והמעורבות של איראן בבעלות על הקונצרן הגרמני טיסנקרופ, ממחישים עוד יותר את השקר הגדול שנמשך שנים. זאת ועוד, ישנם סימנים שטיסנקרופ, סיפקה לאיראן מרכיבים לתעשיית ה"אנרגיה" שלה, בעת שהחרם היה בתוקף.
איראן רוויה בתערוכות בינלאומיות שלא הפסיקו להתקיים בעת החרם. יותר מכך, תמיד היו שם חברות מציגות זרות ועכשיו מתקיימת תחרות גדולה ביניהן על מקום בתערוכות. לפי מנוע החיפוש לתערוכות בעולם www.expoexpo.com בשנת 2016 התקיימו באיראן כ - 100 תערוכות בינלאומיות (כמו בגרמניה)
עיון באופי התערוכות מלמד, שהפעילות הכלכלית באירן לא פסקה בתקופת החרם והתגברה לאחריו. אין תחום בו לא מתקיימת תערוכה באירן. מדייג ומאכלי ים, עבור דרך חקלאות, מחשבים, מכונות תעשייתיות, תכשיטים, קוסמטיקה. ציוד צבאי, רהיטים, אפנה, בטיחות ועוד ועוד.
המדינה המושקעת ביותר בתערוכות באירן היא גרמניה, כמובן, שמחפשת כל הזמן שווקים חדשים עבור היצואנים שלה ש"סובלים" מעודפי ייצור.
אבל מה לנו להתפלא על שקרי החרם? מספיק לנו לנתח את היחסים הכלכליים בינינו לבין החמאס בעזה, כדי להבין שלעזאזל השלום והבטחון, העיקר, הכלכלה...
קריאה מחכימה
יצחק שלו
עורך