אם נשחק במשחק ה"אילו" היינו יכולים למצוא את ישראל בין 40 המדינות המובילות בעולם באירוח קונגרסים. כי אם אסטוניה שם, איזו סיבה יש, שאנחנו לא נהיה שם? יש לנו תשתית, יש לנו כח אדם מקצועי, אנחנו מצוידים בכל הטכנולוגיה, יש לנו היסטוריה ומקומות קדושים, אבל אין לנו.....הנהגה

לאחרונה נשמע זמזום ורחש מטוסים באולמות התצוגה בתערוכות בארה"ב. אלו מטוסים זעירים ללא טייס - מל"ט שמרחפים בחלל התערוכה, מצלמים ומשדרים לסמרטפונים את מה שהמציגים רוצים שיראו המבקרים שעדיין לא הגיעו, או כדי לסקרן אותם שיבואו לבקר.

בדיקה לא מקצועית, אך נסמכת על היכרות עם תעשיית האירועים בארץ, תגלה כי רוב העוסקים בתחום, הן עוסקות. הן עושות את העבודה, הן מבלות ימים ולילות באירועים וביום התגמול, מן הסתם, התלוש שלהם קטן מזה של עמיתיהן הגברים....יש להניח. זו לא תופעה ישראלית אך בניגוד לישראליות, האמריקניות הקימו איגוד להגנה על זכויותיהן.

סין היא latecomer בעולם התערוכות. היא נכנסה לתחום לפני כשני עשורים בתנופה ועד מהרה הפכה להיות המדינה השניה בעולם במספר התערוכות הנערכות בתחומה. היום, השלטונות הבינו כי מספר התערוכות הוא לא הדבר החשוב ובהתאם לכך היא נערכת מחדש.

כל הכבוד למארגן תערוכות בארה"ב שהצליח לארגן כנס בינלאומי ותערוכה, שהמוצגים בה אסורים לשימוש על פי חוק. בניו יורק השימוש בקנביס אסור על פי חוק. אבל, בכל זאת יש יצרנים ויש משתמשים ואם כלל זה מתקיים, יש מקום לארגן תערוכה בנושא. השאלה, כיצד מראים ומדגימים לקהל משהו שאתה עלול להיעצר בגינו?

יש הגורסים, שאם תחום תעשייה כלשהו מצליח ומשמר את מיקומו בדרוג העולמי במשך עשרות שנים, מה שצריך לעשות הוא להימנע מכניסה להשקעות הרפתקניות ולשמר את הקיים. תעשיית התערוכות בגרמניה אינה שייכת לקבוצה זו וחושבת ששימור מקומה בתעשיית התערוכות העולמית, תלוי דוקא בהשקעות מסיביות.