יריד אסן בגרמניה, התשיעי בגודלו במדינה, המארח מדי שנה כ - 50 תערוכות ואירועים ביקש להתרחב כדי לקלוט את הביקוש בשנים הבאות. ישבה מועצת העיר והסכימה על השקעה של 123 מיליון יורו. אבל אז נזכר מישהו שבהחלטות כאלו יש לערוך משאל בין התושבים ולקבל הסכמתם להשקעה ולהתרחבות. המשאל אכן נערך

תעשיית תערוכות הקוסמטיקה העולמית הולכת וצוברת תאוצה. במנוע החיפוש לתערוכות expoexpo.com רשומות השנה לא פחות מ - 37 תערוכות בינלאומיות של התעשייה. המסה הכבדה היא במזרח אסיה. יש לכך סיבות טובות. ביניהן, רצון הנשים המלוכסנות לעגל עיניים וכמובן , ביחד עם אימוץ שמות פרטיים מערביים, הרצון להידמות "להן", שבעיני רבים כאן ייחשב לכבוד מפוקפק ביותר.

אבל כמו שנאמר "פורנוגרפיה היא ענין של גיאוגרפיה" ומה לנו כי נשפוט. בין כל המדינות שם, בולטת במיוחד תאילנד.

נסו לחשוב שתערוכה של המאכל הלאומי שלנו, דהיינו, תערוכה לטיגון פלאפל תוציא 2,000 אנשים מבתיהם אל מרכז התערוכות, כדי לראות איך מטגנים פלאפל ולערוך מסע של טעימות של המאכל שאותו הם אוכלים כל יום. נשמע הזוי. לא באנגליה

תעשיית התערוכות העולמית עוברת מהפכה שקטה בזכות הטכנולוגיות החדשות, שפותחו אמנם עבור מדיות אחרות, אבל אומצו באהבה על ידי ציבור המשתמשים בתערוכות.   

השימוש במילה "משתמשים" שנהוגה באינטרנט, איננה מקרית, כי היום כבר אי אפשר להפריד את האינטרנט מהתערוכות. האינטרנט וכל מה שהוא מציע בדמות רשתות חברתיות, מגע און ליין בין אנשים וכד'.

למעלה מ - 10,000 אנשי עסקים מישראל מגיעים מדי שנה לארבעים התערוכות המתקיימות במרכזי הירידים של קלן ודיסלדורף בגרמניה. חלקם מציגים בתערוכות וחלקם מבקרים.

אלו גם אלו נזקקים לאירוח במקום. לפעמים הם מתארחים לאו דוקא בעיר בה מתקיימת התערוכה.

יש לכך סיבות טובות ומוצדקות. האם אחת הסיבות היא רצון המבקרים להתארח דוקא במלון משפחתי?