השינויים הצפויים בתעשיית התערוכות העולמית, מקורם באירופה. שורה של אירועים הביאו למחשבה, שדרוש כאן שינוי. לדוגמא, הברקסיט של בריטניה. 3 חברות בריטיות הן המובילות העולמיות בארגון תערוכות והחלטת הציבור בבריטניה, הכניסה אותן ללחץ.

החשש מפני "סגירתה" של בריטניה ובידודה משאר חלקי אירופה הכלכלית, יצרו חששות שמבקרים מהעולם לא יגיעו, כפי שנהגו, לתערוכות בבריטניה. המסקנה, יש לייצא את המותגים הבריטים למדינות מהן מגיעים המבקרים.

עודף הביקוש לתערוכות הגדולות בגרמניה, יצר מצב שמציגים רבים נשארים ברשימות ההמתנה ולא זוכים להציג. המסקנה, לייצא אליהם את המותגים הגרמנים ולהפוך אותם למותגים אזורים. באזוריים, הכוונה למספר מדינות כאזור ולעתים יבשת כאזור.

מעבר לשיקולים הכלכליים, יש להוסיף את אי הודאות הבטחונית והטרור, שהיום, כבר אי אפשר ליחסם לאזור מסוים או למדינה מסוימת. זה מונע מאנשים רבים להרחיק לתערוכות במקומות שונים בעולם. עוד סיבה להביא את התערוכות אליהם.

אם כן, זו המגמה, שאנשי מקצוע בעולם, חוזים שתתגבר בשנת  2017. מה יכולים ללמוד מכך היצרנים הישראלים? שאם בעבר גרמניה היוותה את ארץ היעד המרכזית בבחירת התערוכה בה ישתתפו, כדאי לעשות חישוב מסלול מחדש ולבדוק היכן בעולם מתקיימות תערוכות המותג של גרמניה ולשקול להציג שם.

מרכזי תערוכות ומארגנים מאירופה, שהם חלק מהשינוי, אף מאחדים כוחות כדי לייצא את המותגים שלהם. כך למשל יריד מילנו ויריד הנובר הקימו חברה משותפת לארגון תערוכות בסין. מרכזי הירידים של דיסלדורף, קלן, מינכן והנובר הקימו מרכז תערוכות ענק בשנחאי, שרק לאחרונה "נאלצו" להגדילו. יריד דיסלדורף יצר שיתוף פעולה עם החברה הרב לאומית מונטגומרי מבריטניה בכל הקשור למותגי תערוכות המזון והיין וכך הלאה, דוגמאות נוספות רבות.

שווי המשקל והאיזון בין אירופה לשאר העולם השתנה ועל היצרנים הישראלים למהר ולהבין זאת ולהתאים עצמם מחדש. 

עוד חדשות מהנעשה בעולם בתחום התערוכות:  http://www.expoexpo.com/PageLN.aspx