משטרת ברלין פשטה בחודש שעבר על מספר בתי הלוויות בעיר בעקבות מידע על מכירת דרכונים של אנשים "לא גרמנים" שנפטרו בעיר והובאו אל בתי ההלוויות.

זו פעם ראשונה שהמשטרה נתקלה בתופעה הזו ובעקבותיה, לאחר פרסומה, החלה בדיקה במדינות נוספות בשאלה: האם המדינה בה נפטר אזרח זר, מיידעת את מדינת המקור בה הוצא הדרכון, על דבר הפטירה.

מסתבר שלא!!

וכך, במקרה "הטוב" הנפטר ממשיך לקבל את ההטבות שמדינתו נותנת לו, כמו ביטוח לאומי ובמקרה הרע, הוא "ממשיך לחיות" בגופו של נוכל שרכש את הדרכון שלו ומשתמש בו לרעה.

כמובן שיש לכך גם השלכות בטחוניות ויש המאשמים את השרותים החשאיים במדינות שונות, בהיותם לקוחות של דרכוני המתים.

על הרקע הזה, עולה חשיבותם ונחיצותם של הדרכונים הביומטריים החוסמים את אפשרות השימוש בדרכוני המתים, במקומות בהם נדרש אימות טביעת אצבע. זאת ועוד, המידע הנאגר במאגר המידע הלאומי, בעקבות הדרכונים ותעודות הזהות הביומטרים, אינו נמחק עם מותו של מחזיק התעודה, כך שתמיד ניתן להערוך השוואות במקרה של ספק.

וזה מה שקושר את הנושא לתערוכות, כי התערוכות בנואים של זיהוי חכם מטפלות גם בנושאים הללו ומציעות טכנולוגיות ואמצעים אחרים לצמצום אפשרויות הנוכלות בקטע זה.

תערוכה כזו וכנס בינלאומי יתקיימו בתל אביב בחודש מרץ 2015. נושא חשוב שם יהיה נושא בקרת הגבולות ואבטחה של תעודות זהות ודרכונים.