בקונגרס האמריקני נדון בימים אלה תיקון לחוק לפיו עובדי מדינה יוגבלו להשתתפות בקונגרס אחד בשנה, אם מארגן הקונגרס הוא מארגן פרטי. חשוב להדגיש כי מדובר גם על השתתפות בתערוכה, שהרי רוב התערוכות בארה"ב נערכות במסגרת קונגרסים.

המארגנים הפרטיים רואים בתיקון מכת מוות לחברותיהם וכן העדפה ברורה של הארגונים הממשלתיים המקיימים קונגרסים, שהרי התיקון אינו מתייחס אליהם.

לא כל כך ברור מדוע 3 חברי קונגרס נכבדים וביניהם ג'ון מקיי מבקשים להכניס את התיקון ועוד יותר מכך, מדוע הם רוצים לכלול בו סעיף שמחייב כל משתתף להמציא לשלטונות הוכחות לכך שהשתתף בכנס או בתערוכה וכן הצדקה להשתתפותו.

יתכן כי התיקון מיועד לעשות סדר בכל הקשור להשתתפויות פיקטיביות של אנשים שכל מטרתם לבלות חופשה במקום בו מתקיים הכנס, כאשר זה האחרון משמש להם לכיסוי ההוצאה מול שלטונות המס......

מה שמרתיח את המארגנים הפרטיים הוא שהתיקון לחוק מפלה אותם מול ארגונים ממשלתיים שמארגנים כנסים עבור חבריהם ושם ההשתתפות איננה מוגבלת.

ובדמוקרטיה כמו בארה"ב, כל המארגנים הפרטיים, משפחותיהם, אנשים הקשורים אליהם, כולם החלו במסע התקשרויות לסנטורים, כל אחד לסנטור "שלו" במדינתו. בעבר כבר הוכח שלחץ מהסוג הזה עובד וכך מקוים שיקרה גם הפעם.