מרכז הירידים החדש של מילנו ליד שדה התעופה, הוא הראשון באירופה המכריז על רצונו לראות בתערוכות המתקיימות בו, אנשים עם מוגבלות. אמנם קריאה פומבית שכזו לא יצאה, אבל המעשים מצביעים על הרצון.
היריד פתח לאחרונה "מרכז סיוע לאנשים עם מוגבלות", הממוקם סמוך לכניסה הראשית. אנשים מיומנים מקבלים את פני הבאים ומסייעים להם בביקורם.
יצויין כי למרות שבדרך כלל ההתיחסות לאנשים עם מוגבלות היא דרך נכים על כסאות גלגלים, הרי שבקטגוריה זו נכללים גם אנשים המתקשים בראייה, שמיעה, מוגבלות קוגניטיבית ואפילו זקנים המתקשים בביצוע פעולות יומיומיות.
ההתמודדות של מרכזי תערוכות עם אוכלוסיה זו קשה והפתרון הקל שלהם הוא להתעלם, במידה רבה, מהבעיה. זו הסיבה מדוע נדיר לראות אנשים עם מוגבלות בתערוכות. חוסר היכולת שלהם להשתלב, ככל אדם, פוגע במוטיבציה שלהם להשתתף בתערוכות.
מרכזי התערוכות אינם מתעלמים כליל מהבעיה, הם רק לא מקדישים לה מחשבה עד הסוף.
וזה כלל לא מובן, כי מעבר לעשיית הדבר הנכון (ובהדרגה גם הדבר החוקי) יש כאן אלמנט כלכלי רב משמעות. מדובר, אחרי הכל, ב- % 10 מכלל האוכלוסיה, במדינה נתונה. כח כלכלי עצום שלא בא לביטוי בתערוכות.
על רקע זה, הבשורה היוצאת ממילנו היא ענקית ואולי תהווה מקור לחיקוי במרכזים אחרים באירופה.
יודגש כי בארה"ב, בה קיימת תודעה יוצאת מן הכלל לנושא האנשים עם מוגבלות, לא רק שמרכזי התערוכות והקונגרסים נגישים לחלוטין, הם יוצאים לפני כל אירוע בקריאה פומבית אל הציבור הזה ומודיעים על הסידורים לצורך הקלת ביקורם.
ובישראל?
כאן אנחנו נמצאים בתחילת הדרך ויש להניח שהחוק החדש המתיחס לחובה להנגיש את השירות בכל המקומות, יסייע לא רק בזירוז הנגשת המקומות בהם נערכים אירועים ותערוכות, אלא גם בהפנמת הצורך.
בהקשר זה יצויינו מרכז הירידים בתל אביב ומנכ"לו עו"ד אמיר תמרי, אשר השקיע ומשקיע אמצעים רבים כדי להנגיש את שירותיו לאנשים עם מוגבלות.