מבקרים בתערוכות הם לא רק קניינים ואנשי מקצוע. הם גם בני אדם, שההליכה המורכבת במסדרונות התערוכה קשה עליהם והם מבקשים לנוח וגם...לאכול. ומה יותר נכון מצד המציגים, מאשר להציע להם את מה שהם מחפשים: מנוחה וארוחה. כך הם יעכבו את הקהל אצלם וימקדו את תשומת הלב אל המוצרים או השרותים שלהם.
וזה לא מסובך להתארגן לכך וגם לא נדרשת תוספת רצינית של שטח, כדי להעמיד את הפונקציה הזו. צריך רק לקבוע לכמה אנשים אנחנו מייעדים את אזור האוכל. אם החלטנו שננסה את הדרך הזו בתערוכה הבאה שלנו, כדאי לשנן כמה כללי "אל תעשה".
- 1. לא להגיש אוכל, שאכילתו כרוכה ברטבים כמו קטשופ או מיונז, כי האפשרות שהם יזלגו לחולצה או לחליפה, גבוהה
- 2. לא לערב תבלינים ריחניים כמו שום בארוחה, משום שהביקור של הקניינים לא נגמר אצלכם
- 3. לא להגיש ארוחה שנראית יקרה מאד וכן משקאות מהסוג הזה, משום שזה משדר מצד אחד התחנפות יתר למבקרים ומצד שני, הם עלולים לחשוב שהעלות הזו תגולגל אליהם במחיר המוצר שאתם מציעים להם
- 4. לא להגיש מזון, שיכול לעורר אלרגיות, כמו אגוזים, חלב, דגים וכן להימנע מלחמים המכילים גלוטן
- 5. לא להגיש אוכל אתני שאינו מזוהה עם האוכל שלכם, כי תמיד המקור יהיה טוב משלכם
- 6. לא לבשל במקום ולא להבעיר אש, כי קבלת האישורים לכך מסורבלת ביותר וכרוכה באמצעים שלא קל לעמוד בהם
אז מה כן? רצוי מזון ומשקאות שמאפיינים את ארץ המוצא שלכם, כי בזה אתם טובים והם כמובן, מעוררי סקרנות אצל המבקרים. אגב, זה אחד הדברים שרואים תכופות בתערוכות העולמיות (אקספו) כאשר ביקור בביתני המדינות הופך להיות גם מסע קולינרי מעניין.
ובסה"כ מה שכתבנו זו המלצה ועל המציגים להחליט: ירצו יאכלו, אם לא, לא!