בפסטיבל הסרטים של קאן, השנה, הועמד לראשונה ביתן לאומי של ישראל שחשף בפני אלפי המבקרים שם את עוצמתה והיקפה של תעשיית הקלנוע של ישראל. היקף העשייה הקולנועית בישראל, הוא ללא תקדים לגודלה ולתקציבים העומדים לרשות היוצרים.

אין מתחרים בעולם לישראל במספר המוסדות המלמדים קלנוע. 17 במספר. מדי שנה יוצאים לשוק מאות בוגרים. חלקם, כבר נחשפו במסגרות השונות, עוד בהיותם סטודנטים. הם כותבים, מצלמים ומביימים סרטים קצרים ודוקו ומחפשים נואשות מפיקים ומשקיעים, שיסייעו להם בהמשך הדרך.

ראינו אותם ושכמותם, באלפיהם בפסטיבל האחרון. בנוסף להם, משוטטים להם בקאן עשרות אלפי בני אדם שבאו כדי לפגוש את כוכבי הקלנוע על השטיח האדום ולראות את הסרטים החדשים, "לפני כולם".

אתה עומד ברחוב ומביט באנשים ונדמה לך שאתה נמצא בתוך עולם וירטואלי. ההרגשה היא שזה לא אמיתי מה שקורה שם. שיירות של אנשים לבושים בטוקסידו, כמו עדר פינגוונים ביום סערה בחורף. נשים בלבוש "קל" שלא לומר ערומות למחצה, מסתובבות ברחובות ולצידי הגדרות לאורך הכבישים, מלוות בצלמים ומוכנות להצטלם עם כל דבר שזז ומקוות שמישהו חשוב יראה אותן ויציע להן את התפקיד הראשי בסרט הבא.

בחורות צעירות חובקות אנשים מבוגרים בדרך להקרנה ואתה יודע בדיוק מה מחבר ביניהם. שורה ארוכה של לימוזינות שחורות מורידות ומעלות כוכבים בדרכם אל אולמות ההקרנה. שוטרים בכל פינה כדי לשמור על הסדר ואלפי בני אדם יושבים בבתי הקפה ואוכלים ושותים במחירים מופקעים לחלוטין, משתדלים מאד לתפוס את השלחנות הקרובים למדרכה, כדי להיראות.

ובערב, על רקע מסכי הענק שעל שפת הים, המקרינים את הכוכבים המהלכים על השטיח האדום, במסעדות ובתי הקפה שהוקמו שם באוהלים מעוצבים, עוד ערב רב של אנשים, מכל המינים, מכל הצבעים ובכל הגילים.

אתה עוצם לרגע את עיניך וחושב "זה אמיתי?"

והיתה גם תערוכה והיו גם ביתנים אמיתיים והיו גם עסקים ונוצרו גם קשרים ראשונים בין יוצרים ישראלים למשקיעים מחו"ל ונוסחו גם שתופי פעולה. זה היה החלק האמיתי.

הפקת הביתן הלאומי, ביוזמת משרד התרבות והספורט, הופקדה בידי צוות איטקס שרותי תערוכות ומידע בע"מ www.itex.co.il

עוד חדשות מהנעשה בעולם בתחום התערוכות:  http://www.expoexpo.com/PageLN.aspx