הדו"ח האחרון של Trade Show Executive World’s Top Convention Centers (WTCC) 

מראה גידול משמעותי בהיקף השטחים במרכזי תערוכות וקונגרסים בעולם וכן גידול בהעמדת מרכזים חדשים כאלה.

הדו"ח הסוקר 604 מרכזים בעולם, מלמד כי הגידול המשמעותי ביותר הוא באסיה פסיפיק, שיש לה היום נפח של למעלה מ - 4 מיליון מ"ר של שטחי התכנסות ותערוכות. המדינה המובילה היא כמובן סין עם 41 מרכזים.

צפון אמריקה היתה והינה המובילה העולמית עם נתח שוק של % 52 ו - 314 מרכזים. אירופה, המזרח התיכון, דרום אמריקה ושאר העולם מהוים שליש מהסה"כ, עם 200 מרכזים.

מדוע ערים, מדינות ויזמים פרטיים משקיעים במרכזי קונגרסים ותערוכות? משום שיש להם תפקיד מרכזי בכלכלה המקומית. זאת, משום שהמבנה שלהם יוצר יחידה המציעה ונותנת תשובות לכלל צרכניה.

בנוסף לצרכים של מציגים בתערוכות ומשתתפים בקונגרסים, במרכזים הללו ניתן למצוא קניוני מכירות, בתי קלנוע, מסעדות וקיוסקים, חנויות יחודיות ועוד.

יתר על כן, המרכזים הנמצאים בד"כ בעיר (להבדיל משוליה) מציעים נגישות קלה ובכך הופכים להיות גם מרכזי בידור וקניות. מגרשי החניה שלהם עצומים בגודלם ובד"כ החניה היא בחינם ("רק תבואו אלינו"). הם מציעים שרותי אינטרנט אלחוטיים בחינם וכל הוויתם היא לגרום למבקרים לא להצטרך לשרותים חיצוניים כדי להשיג את צרכיהם.

יש כמובן הפרדה בין אזור התערוכות והקונגרסים לאזורים האחרים וכמובן שיש מועדונים סגורים למנהלים ומציגים. יחד עם זאת, העיצוב הכללי מאפשר פתיחות וגישה לכל פונקציה במבנה.

דוגמא קטנה/גדולה היא קליבלנד בארה"ב שאמורה לארח את הכינוס של הרפובליקנים בסוף השנה. נפח האינטרנט במרכז הקונגרסים אינו מבטיח גישה חופשית ומהירה לעשרות אלפי המשתתפים, לכן מועצת העיר החליטה להשקיע כדי לאפשר זאת, מתוך כוונה שזה ישאר אחרי הכינוס וישרת את הקהילה.

אינטרנט הוא "מוצר בסיסי" כמו שאומר אדון הלפרין ויש לספקו בחינם במקום האירוע. במרכז הירידים בתל אביב הוא נחשב למוצר יוקרה המסופק באופן זמני ובמחיר יקר והוא מנותק מיד לאחר סיום האירוע.

אין כאן טענה נגד מרכז הירידים, שאולי אין לו משאבים ליצור תשתית קבועה, אלא לעיריה שלא משכילה להבין את מה שמבינה עירית קליבלנד.

זאת ועוד, מרכז הירידים והקונגרסים של תל אביב מוגבל בחניה וזו המצויה במשורה עולה הון למשתתפים באירועים. התחבורה הצבורית למקום, זה דבר שאין טעם אפילו לדבר עליו. מחירי השכירות של האולמות כל כך יקרים, שהמארגנים מחפשים כל הזמן אלטרנטיבות והולכים למקומות אחרים. אין במרכז מסעדות וקיוסקים או שרותי הסעדה כלשהם שמאפשרים למשתתפים לבחור באופציות ובמחירים

נכון, יש השקעות במרכז הירידים. לאחרונה נפתח ביתן מס' 2 ולמה הוא משמש? בעיקר להצגות ומופעים. אנשים באים לאירוע ונעלמים לאחריו, כי אין מה לעשות במקום לאחר סיום האירוע.

נדמה שהתשובה לשאלה שנשאלה בכותרת, מובנת ואין צורך להרחיב.

אבל, לא מאוחר. תמיד אפשר לערוך מחשבה מחודשת ולשנות קונצפט. לא?