אין כל סיבה מקצועית שישראל לא תיכלל בין 40 המדינות המובילות בעולם באירוח קונגרסים. כי אם אסטוניה שם, איזו סיבה שאנחנו לא נהיה שם? יש לנו תשתית, יש לנו כח אדם מקצועי, אנחנו מצוידים בכל הטכנולוגיה, יש לנו היסטוריה ומקומות קדושים, אבל אין לנו.....הנהגה.

אין לנו הנהגה מדינית שתדע לעשות שלום עם שכנינו ובכך להבטיח סביבה בטוחה לבאי הקונגרסים. זה מצד אחד, אבל מנגד, אין לנו גם שר תיירות שידע להעריך את הפוטנציאל הכלכלי של תיירות הקונגרסים. כדי לסבר את העין והמח, ננסה לצטט כמה נתונים מהדו"ח האחרון של ICCA הארגון העולמי של מארגני הקונגרסים, שגם המדינה וגם המארגנים בארץ חברים בו.

מהנתונים של 2014 עולה כי ארה"ב עומדת בראש רשימת 20 המדינות המובילות בעולם, אחריה צועדת בגאון גרמניה ואחריהן לפי הסדר: ספרד, בריטניה, צרפת, איטליה, יפן, סין, הולנד וברזיל שסוגרת את המקום העשירי. טורקיה נמצאת במקום 19. סוגרת את הרשימה, בלגיה.

רשימת הערים המארחות אינה חופפת לרשימת המדינות: בראש פריס. אחריה וינה, מדריד, ברלין וברצלונה. לונדון מופיעה במקום ה -6. עוד ברשימה: סינגפור, פראג, ליסבון, קופנהגן, בודפשט, שטוקהולם. וינה, אגב עשתה את הקפיצה הגדולה ביותר בדרוג.

למי שחושב במספרים ישראלים של קונגרס, נציין כי בעולם, בקונגרס בינוני משתתפים כ - 1,000 - 5,000 איש ובקונגרס גדול, המספרים יכולים להגיע ל - 35,000 כפי שצפוי ב - 2015 במרכז אקסל בלונדון בכינוס האירופי של הקרדיולוגים.

תיירות הקונגרסים, נחשבת לתיירות העשירה ביותר משתי סיבות: למשתתפים ולחברות יש אמצעים וכל ההוצאה מוכרת על ידי רשויות המס. דבר חשוב נוסף, תורם, הם ימי ה"מחוץ לקונגרס" המוקדשים לטיולים ובילויים.

ההוצאה הממוצעת, אם כן, למשתתף בקונגרס מחוץ למדינתו, מבלי להביא בחשבון את מחיר הטיסה, היא כ - 3,000 דולר בעוד שאצל תייר רגיל היא יכולה להגיע ל - 1,500 דולר.

חשב משרד התיירות מוזמן לעשות את ההכפלות החשבונאיות.....

הוא יכול גם לוותר על העונג הזה, כי כל זמן שהמצב המדיני שלנו יישאר כפי שהוא, הוא יכול לשכב בלילה במיטתו ולספור כבשים.