מאת: יצחק שלו

אם יש עדיין מי החושב שלישראל פוטנציאל להפוך למרכז התערוכות של המזרח התיכון.....לכשיפרוץ השלום, כדאי שיתייחס לנתון הבא: 2 תערוכות למוצרי צריכה אלקטרוניים ותקשורת שהתקיימו במרכז הסחר העולמי בדובאי שבאיחוד האמירויות בחודש נובמבר 2006, ארחו במשך 4 ימים קהל של קרוב ל – 400,000 איש. זהו קהל עצום ורב, ואם נגזור אותו מסך האוכלוסיה של המדינה, נקבל את הנתון המדהים: קרוב ל % 20 מאוכלוסיית המדינה ביקרה בתערוכות.

באיחוד האמירויות 2 מרכזי תערוכות גדולים בערים אבו דאבי ודובאי. יצרנים מכל העולם עומדים בתור כדי להציג בתערוכות המתקיימות שם משתי סיבות עיקריות: כח הקניה של התושבים (אין אבטלה) והעובדה שהמדינה מייבאת את כל הציוד הדרוש לייצור.

לפי נתוני אתר ה-CIA, סך היצוא של המדינה עמד בשנת 2005 על 103 מיליאד דולר (בעיקר נפט וגז) ואילו היבוא הסתכם ב- 60 מיליארד דולר (בעיקר מכונות לתעשייה, כלי רכב ומזון).

המדינה אינה מכירה את המושג "קו עוני" משום שאין למצוא מבין אזרחי המדינה, אנשים עניים. אלו נמצאים אולי בקרב העובדים הזרים שמועסקים בשירותים ובבניה.

כדי לסבר את העין לגבי עושרה של המדינה די אם נציין כי היא, יחד עם שכנותיה, נחשבים לשוק הצרכני הגדול בעולם לתכשיטים ומוצרי זהב ומותרות.

למקרא נתונים אלו, מובן יותר כיצד חמישית מהאוכלוסיה מבקרת בתערוכות שמציגים בהן מוצרי צריכה אלקטרוניים חדשים ומתוחכמים.