מאת: יצחק שלו

זו הפעם השלישית ב- 30 השנים האחרונות שתעשיית התערוכות בלבנון נהרסת בעטייה של מלחמה. בשנות ה-60 לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם, היא היתה עדיין בחיתוליה וההרס לא היה גדול ובהתאם, גם תהליך השיקום.

שונה היה המצב בשנות השמונים, כאשר התעשייה שזה עתה הגיעה למעמד בינלאומי ולהכרה מצד מדינות העולם, נהרסה שוב בעקבות המלחמה עם ישראל. או אז, לא עמד לה כוחה להשתקם והיא נדרשה לסיוע של יזמים מערב הסעודית.

הצורך הדחוף בשיקום לבנון,יצר, בשטח שהיה גני התערוכה של בירות, עיר של אוהלים שהוקמו על ידי הסעודים ואנשי ממון אחרים ממדינות המפרץ ושימשו את מדינות העולם כדי להציג את הציוד והטכנולוגיות.

הגרמנים שזיהו את ההזדמנויות העסקיות, הגיעו לתערוכה הראשונה לשיקום לבנון עם מספר גדול של מציגים, רובם ככולם בתחום התשתיות ולפי עדותם, הם חזרו הביתה ללא ציוד. הכול נקנה והושאר במקום. וכך היה גם בתערוכה השנייה לשיקום לבנון ובשלישית.

מרכז תערוכות מודרני

בינתיים האוהלים הוחלפו בבניינים מפוארים מצוידים בכל הטכנולוגיות הדרושות למרכז תערוכות וקונגרסים ואט אט לבנון החלה לחזור לתפקידה המסורתי כמרכז סחר חשוב במזרח התיכון.

תערוכות הן מראה של מבנה המשק והרגלי הצריכה שלו ודרכן אפשר היה לראות את הנורמליזציה של השוק הלבנוני.

לפי מדריך איטקס לתערוכות וירידים בעולם, התערוכות שהתקיימו בבירות, בהשתתפות בינלאומית מסיבית, היו בכל התחומים, מתכשיטים עבור דרך תקשורת, מחשבים, מוצרי צריכה, סירות ויאכטות ועד לציוד לבתי ספר וציוד רפואי מתקדם.

העתיד לוט בערפל

ואז הגיע החיזבללה ובעקבותיו המלחמה הנוכחית. מרכז התערוכות ששוכן בקירבת שדה התעופה של בירות, נהרס ואיתו כל התעשייה. מאוגוסט ועד לסוף הנה הנוכחית, היו אמורות להתקיים בו תערוכות בינלאומיות בנושאים כמו: אופנה, תכשיטים, מוצרי צריכה לבית ולפרט, חשמל ואלקטרוניקה, בניה ותשתיות ורחמנא ליצלן......מלונאות.

אלו לא יתקיימו, כמובן, וכלל לא ברור עתידן של התערוכות שהיו מתוכננות לשנת 2007. סביר כי אלו לא יתקיימו. ספק גם אם אותם משקיעים זרים, שבעבר שיקמו את התערוכות בלבנון, יתגייסו שוב.

עתידה של תעשיית התערוכות בלבנון לוט בערפל. עוד תוצאה של מלחמה.