מציגים בתערוכות מבקשים לקבל מהמארגנים, לפני שהם מחליטים אם להשתתף בתערוכה הקרובה, נתונים לגבי המבקרים בתערוכה הקודמת. נתונים כמו מספרי המבקרים, מקצועות, יכולת החלטה/רכישה במקום של המבקרים וכד'. כך בארץ, כך בעולם. המארגנים בלהיטותם לספק את הנתונים, נגררים לעתים להגזמות ולעתים לשקרים לבנים. דוגמא: בתוך המבקרים, מונים את הכניסות של אנשי הצוות של המציגים, את הכניסות של אנשי הצוות שלהם עצמם ולפעמים כל כניסה חוזרת של אותו מבקר, נספרת פעמיים. זה נראה טוב בסטטיסטיקה, אבל לא תואם את המציאות ובעיקר מטה את שיקול הדעת של המציגים החדשים.
הגרמנים הקימו לפני שנים את המוסד הניטראלי לבקרת תערוכות FKM כדי שזה יכניס סדר לענף וימנע את התופעות שתוארו למעלה. הוא אכן מצליח בכך, במדינות אשר מקבלות את מרותו, בעיקר באירופה. אבל מה קןרה במזרח הרחוק, בארה"ב ואפילו באנגליה ( שלפעמים היא באירופה - קרי שוק משותף ולפעמים לא-קרי מטבע האירו )? שם עושים ככל העולה על רוחם.
הגרמנים, שלא יכולים להם, החליטו שהם פונים לאיגוד העולמי של מארגני התערוכות UFI כדי שזה יכפה סטנדרטים אחידים בדווח על מבקרים וליתר בטחון, הם גם פנו למוסדות ה - ISO כדי שאלו ינסחו סטנדרט מחייב. מה שבטוח בטוח. בינתיים, כל ממזר מלך. לכן, טוב יעשו המציגים בישראל, אם יעמדו על זכותם לקבל את הנתונים האמיתיים, שהרי בישראל כמו בישראל, הנתונים משתנים לפי כוון הרוח.