תערוכות במדינות המפרץ הפכו להיות גורם בעל משמעות בסצנת התערוכות הבינלאומית. מן הראוי להסביר מדוע הן הפכו לכאלה. 

נדמה, שבראש ובראשונה הסיבה מקורה באופי התושבים באזור זה, הנשענים על סחר בינלאומי מדורי דורות. נוסיף לכך את היותן נתונות במשך שנים להשפעה מערבית (בריטניה בעיקר) שביטוייה הוא באדמיניסטרציה, שפה, יזמות ואורחות ניהול. נוסיף תודעת שירות מפותחת ונקנח בעושר הרב המצוי בשפע במדינות אלו, עקב חלוקת ההכנסה ממשאבים, למספר קטן של תושבים. 

כל זה הוביל לכך, שבמשך השנים הוקמו ברחבי המדינות במפרץ ובעיקר באיחוד האמירויות ( אבו דאבי ודובאי) מרכזי סחר ותערוכות ששימשו מצד אחד את היצרנים מהמערב ומצד שני את המבקרים מהאזור ומ.....הודו. הצלחתם הכניסה משקיעים נוספים והיום ניתן לומר כי הם מהווים דוגמא ומודל למרכזי תערוכות אחרים בעולם.

תערוכות באיחוד האמירויות 

ניקח כדוגמא את ADNEC חברת התערוכות של אבו דאבי שמחזיקה בבעלותה 2 מרכזי תערוכות במקום ולאחרונה רכשה גם את מרכז התערוכות הגדול של לונדון Excel. החברה יצוין, היא בבעלות פרטית.   

היא אירחה בשנת 2011 בכל שלושת המרכזים שלה 733 תערוכות וקונגרסים. המרכז הגדול באבו דאבי רשם בשנה זו גידול של % 56 ומספר התערוכות בו צמח מ – 148 בשנת 2010 ל – 231 בשנת 2011 .  

לא ידוע על צמיחה בסדר גודל זה במדינה כלשהי בעולם.

זאת ועוד, רוב התערוכות שהתקיימו שם הן של מארגנים מהמערב בהשתתפות קניינים מכל העולם. בשנת 2030 אבו דאבי ודובאי מתכוונות להיות, ביחד, הגורם המשמעותי ביותר בתחום התערוכות, לא רק במזרח התיכון. 

המרכז באבו דאבי הוא מלאכת מחשבת מושקעת של ביתנים State of the Art עם כל השכלולים והשירותים הנדרשים.  שטחו 73,000 מ"ר והוא בנוי בחוכמה רבה מ – 12 ביתנים "קטנים" המתחברים לביתן אחד גדול.

היתרון בכך הוא האפשרות לארגן תערוכות בסדר גודל של 5,000 מ"ר בנפרד ובמקביל. וכמובן תערוכה אחת גדולה על כל שטח הביתנים. 

אז למה שם ולא בתל אביב? קחו את כל נימוקי הבעד שפורטו למעלה, הסתכלו עליהם מהכוון החשוך אל המואר וקבלו את התשובה. 

עוד פרטים באתר www.adnec.ae