למרות שהן מהוות את מנוע הצמיחה העיקרי ליצוא הגרמני, החברות המוגדרות כ- Hidden Champions הן אלמוניות כמעט לחלוטין לציבור הרחב ומכאן נובע שמן. אור הזרקורים של התקשורת הכלכלית ממוקד בקונצרנים הגדולים בגרמניה ורמת ההיכרות הנמוכה של הציבור איתן עומדת בניגוד לחשיבותן הכה משמעותית להצלחה הכוללת של הכלכלה הגרמנית.

את המונח טבע הכלכלן הרמן סימון (Hermann Simon), אשר שם לעצמו למטרה לעורר את האמביציה להצלחה דומה בקרב כמה שיותר חברות ומחקריו וספריו שכתב בנושא, נחשבים לחשובים בתחום. במחקריו מצא מאפיינים משותפים רבים לחברות, שהוא מגדיר כאלופות נסתרות.

אלו ברובן חברות בינוניות בגודלן, שצמחו מעסקים משפחתיים שהתבססו ומממשיכות להיות מנוהלות באופן דומה על ידי הנהלה חזקה. עובדי החברה מועסקים בחברה שנים רבות ורתומים ביחד עם הבעלים להצלחת החברה.

על פי המחקר של סימון, החברות מאופיינות בקשר הדוק במיוחד ללקוחות ולצרכיהם ועל מנת לשמור על הצלחתן משקיעות במחקר ופיתוח עשרות מונים יותר מהקונצרנים הגדולים במשק. תודות לחדשנות מסיבית זאת  ושיווק ברחבי העולם, הן הגדילו את נתח השוק שלהן עד לכדי הובלת השוק ביבשת שלהן או היותן אחת משלושת המובילות בעולם בתחומן, כל זאת עם מחזור מכירות שנתי של עד 3 מיליארד דולר.

מה שמייחד כל כך את האלופות הנסתרות הינו המשקל הכלכלי שלהן במשק. מדובר בחברות, שיצרו מיליוני מקומות עבודה בעשר השנים האחרונות וכ-  80% מהמועסקים במשק נובעים מהמגזר אליו הן משויכות (חברות קטנות עד בינוניות), זאת לעומת הקונצרנים הגדולים במשק הגרמני המעסיקים רק 20% מהעובדים במשק.

משקלן היחסי מול חברותיהן בעולם הוא עצום: מתוך 2,700 חברות שזיהה הרמן סימון במחקריו ברחבי העולם, כמחציתן חברות גרמניות, בעוד 13% בלבד מקורן בארה"ב (שאוכלוסייתה כפולה מזו של גרמניה)."

בישראל, רוב החברות לא היו נכנסות אפילו לקטגוריה של חברות קטנות גרמניות ולכן על המדינה ללמוד מהמודל הגרמני ולעודד ולסבסד באמצעות מכון היצוא, את אלו בעלות הפוטנציאל, להשתתף בכמה שיותר תערוכות בחו"ל ובכך להגדיל את היצוא, להעסיק יותר עובדים ולתרום יותר לכלכלת המדינה.

לקריאת כל הכתבות והחדשות בניוזלטר   www.expoexpo.com/PageLN.aspx