ב -2010 בעת התערוכה העולמית שהתקיימה בשנחאי, יצא לי לא פעם, לנחות בשדה התעופה הונגשאו ולראות את העבודות להרחבתו. בדרך לעיר, אפשר היה לראות כי השטח מסביב רוחש ובוחש ואלפי אנשים עובדים על תשתיות. חפירות מתחת, גשרים מעל....חשבתי איזה חכמים הסינים? לפני שהם מרחיבים שדה תעופה, הם דואגים לתשתיות הגישה. מה שנכון לעשות, כמובן.

בפגישה עם מנכ"ל מרכז הירידים הגדול בפודונג, התברר לי שלא רק השדה יורחב, אלא שבמקום יבנה מרכז הירידים הגדול בעולם- מרכז התערוכות הלאומי של שנחאי. האיש המנוסה הסביר שהסיבות לבנייתו אינן מקצועיות נטו. הן גם לא קשורות לגידול במספר התערוכות שיתקיימו בשנחאי בעשור הקרוב. הסיבה לדבריו היא הרצון נטו להראות שהמרכז בשנחאי יהיה הגדול בעולם ושהסינים יכולים, אם הם רוצים.

כחיזוק לדבריו הוא הזכיר כי מיד לאחר סיום התערוכה העולמית, חלק ממנה יהפוך להיות מרכז תערוכות וקונגרסים, תוך שימוש במבנים הקיימים. זה אמור לספק את הדרישה העתידית, הוא אמר.

האיש טעה כמובן בכך שהוא התיחס רק למספר התערוכות, אך לא התייחס לגודלן. המרכז בפודונג, שהיה הגדול בעיר, הכיל, לאחר הרחבתו השנייה כ - 200,000 מ"ר של שטחי תצוגה (ברוטו) והתברר כי הוא צר מלהכיל תערוכות שפוטנציאל הגידול שלהן הוא מעבר ליכולת הקליטה של המרכז.

הצורך, אם כן בבנייתו של מרכז תערוכות חדש בהוגשאו, נבע מההערכה שהתערוכות הקיימות יגדלו ויש לאפשר הקצאה של שטח, לצורך כך.

את ההוכחה לכך קיבלנו החודש, כאשר התערוכה הגדולה בעולם לצרכי ילדים הכריזה שהיא עוברת בשנה הבאה להונגשאו משום שהמרכז בפודונג "קטן עליה".

אז מה יש במרכז הגדול בעולם?

500,000 מ"ר של שטחי תצוגה, מהם, 400,000 מקורים, מערכת של תחבורה ציבורית מהעיר, מערכת של שבילים נעים באורך של 8 ק"מ על גבי גשרים, בית מלון ענק, מרכז קונגרסים ענק, מרכזים מסחריים, אזורי בידור, מסעדות ובתי קפה ועוד.

בניגוד למרכזי תערוכות אחרים בעולם הנמצאים במקומות מבודדים מחוץ לעיר, המרכז של הונגשאו מהווה מוקד משיכה לתושבים בכל ימות השנה. לשם הם באים לקנות ולבלות.

אם נחבר את כל הפונקציות הפועלות במקום, נגיע למרכז שהיקפו כ - 1.5 מיליון מ"ר במפלס 0, מתחת ומעל לאדמה.

כאשר רואים את כל זאת, מגיעים למסקנה שהגיעה העת שהעולם יבין שהסינים אינם יורים מהמותן. הם עובדים על פי תכנון לזמן ארוך. אצלם אין מצב שיכריזו על הקמת רכבת קלה ולא יכשירו קודם, כבישים ורחובות שישמשו כאלטרנטיבות לאזורים שיסגרו לתקופה של 6 שנים, במקרה הטוב.

הדבר היחיד המשותף לנו ולהם הוא שפיצוי הנפגעים מהפרויקט הלאומי/עירוני (עסקים, מסעדות וכד') לא ממש מעניין אותם....