התפשטות השימוש בטבלטים בעולם, מציבה בעיה קשה למשתתפים בתערוכות וכנסים בעולם. במציאות הרבודה של היום ( Augmented Reality ) רוב המציגים מבקשים להטמיע את מחשבי הטבלט בתצוגות כדי להציג יכולות ומוצרים שלא מוצאים מקום פיזי בביתנים.

כולם גם רוצים להיות בקשר עם מחשבי המשרדים שלהם, בעת שהצוות נמצא בתערוכה או בכנס.  על פי התחזיות, צפוי כי יהיו בעולם ב – 2012 כ – 55 מיליון טבלטים. בתערוכה בינלאומית ממוצעת בגרמניה לדוגמא, סביר שנראה למעלה מ – 20,000 מכשירים, שכולם ירצו להתחבר לרשת אינטרנט אלחוטית.

 נוסיף על כך את עשרות אלפי המשתמשים מקרב הקהל ונגיע למצב שבו מארגני התערוכות יתקשו, טכנית, לספק את העוצמה האינטרנטית הדרושה. התמודדות קשה ביותר למארגני התערוכות, מה עוד שכיום, אספקת אינטרנט היא מרכז רווח עבור המארגנים. הם מוכרים את השירות בכסף מלא.

 כבר נאמר ש "הצורך הוא אם כל ההמצאות" וכך, חברות בארה"ב החלו לפתח יכולות בעזרתן, הן עוקפות את מארגני התערוכות והקונגרסים על ידי אספקה ישירה של שרותי אינטרנט למציגים. 

איך זה נעשה בפועל?

 החברה הספקית מעמידה בקרבת מקום למרכז התערוכות או הקונגרסים, מה שקרוי Campusnet מעין מרכז תקשורת ואליו היא מחברת את הצרכנים מקרב המציגים.  

מומחים בתחום מעריכים כי ב – 2015 % 80 מההתקנות החדשות של אספקת אינטרנט יהיו בעצם הרחבה של מה שקיים, עקב הצורך לספק פסי תקשורת רחבים יותר ומהירים יותר. אין ספק שמארגני תערוכות יצטרכו להתמודד עם כל זה.

יש מביניהם שיאמרו לאחרים שבמקום להקדיש זמן, מאמצים וכסף בהגדלת היכולות שיאפשרו הגדלה של ההכנסות ממכירת השרות, שפשוט ירדו מענין מכירת השרות ויפתחו אותו לשימוש חופשי לכולם.  

מן הסתם, אלו שיטיפו לכך הם מרכזי התערוכות של פרנקפורט והונג קונג שכבר, החל מ – 2012, עשו זאת בעצמם:

אינטרנט חופשי לכולם, בכל מקום ברחבי מתחם התערוכות.