למארגני תערוכות בכל העולם, יש מכנה משותף אחד: שמרנות. הם צמודים למה שהצליח וקשה להם לחרוג ולהכניס אלמנטים חדשים לתערוכות שלהם פן הם ישבשו את ההצלחה.

כאשר האינטרנט פרץ לחיינו, הם חששו שהוא יחליף את התערוכות הפיזיות ולכן נמנעו מלהשתמש בו, כדי לו להעניק לו הכרה. בהדרגה, הם הבינו שאפשר להשתמש באינטרנט לצרכי קידום התערוכות וכמקור מידע ראשוני, שלא בא להחליף את הצורך לבקר בתערוכה. יתרה מזאת, הם אף "גילו" שאפשר באמצעותו לעודד השתתפות בתערוכה.

היום כולם חיים לצד האינטרנט בהרמוניה מלאה. אבל אבוי, צרה חדשה נחתה על ראשי המארגנים. המציגים החלו לדרוש חיבור אלחוטי לאינטרנט, כדי לשמור על קשר עם המשרד וכמובן כדי לחבר את המשרד אל התערוכה עלידי משיכה והכנסה של מידע ישירות למחשבי החברה.

בו בזמן, גם המבקרים החלו לדרוש חיבור לאינטרנט. בתחלה, ניסו המארגנים להילחם בתופעה, מחשש שגלישה בעת התערוכה, תסיט את תשומת הלב מהתצוגות עצמן. ואיך נלחמים? על ידי חיוב בכסף עבור השימוש.

זה החזיק מעמד כמה שנים, עד שהמארגנים הבינו שכאשר "העם דורש" זה רק ענין של זמן עד שהוא יקבל את מבוקשו. לכן, הזריזים שבין המארגנים, החלו לבדוק תשתיות שיוכלו לספק אינטרנט למספר גדול של צרכנים בו זמנית. המדובר בעשרות אלפים.

מי ש"עזר" למארגנים להגיע להחלטות, היו בעלי אולמות התערוכות. אלו הבינו שעל ידי אספקת אינטרנט למארגנים הם יהיו יותר אטרקטיבים ותחרותיים.

יצא כך שבגרמניה, המארגנים הגדולים הם גם בעלי האולמות והם צריכים לעודד מארגנים קטנים לשכור מהם את האולמות, בין זמני התערוכות הגדולות והם אלו שהחלו לחשוב ברצינות על תשתיות רחבות במיוחד.

יריד פרנקפורט היה הראשון שהציע את ההתחברות לרשת לכולם, ללא תשלום ואליו הצטרפו בהדרגה האחרים.

בריטניה, שלא רבים מודעים לכך שהיא מעצמת טכנולוגיה "אינטרנטית" לא חיכתה הרבה זמן והצטרפה. השבוע התבשרנו שמרכז התערוכות הגדול של לונדון "אקסל" התקין מערכת שמסוגלת לספק חיבור ל - 14,000 איש, בו זמנית.

נראה שהריסתו של מרכז התערוכות הותיק של לונדון, ארל'ס קוארט יצר תחרות גדולה בין מרכזי התערוכות בעיר, למשיכת התערוכות שהתקיימו שם באופן מסורתי.והנה הם הבינו שם באקסל, ששרות אינטרנטי הוא מקור משיכה.

ככה זה כאשר יש תחרות.

ומה קורה אצלנו? אנחנו לא שם. אצלנו גובים עדיין סכומים גבוהים עבור אותו דבר, שבעולם נחשב כטרוויאלי.

אז כאשר נתפנה מהקוטג' והמילקי, אולי נאמין שגם בנושא האינטרנט בתערוכות, יש מקום לעשות מהפכות.כי בעלי המונופול בתל אביב לא הבינו עדיין את מה שבתי הקפה בעיר הבינו ואף העירייה (שהיא בעלת המרכז) הבינה בהציעה אינטרנט עירוני בחינם לתושבים.