המושג "עודפי יצור" מתייחס בדרך כלל למפעלים יצרניים בתעשייה. המשמעות היא שמפעל מייצר יותר מהיכולת שלו למכור. זה מתאים כאמור לתעשייה ובהשאלה הוא מועבר גם לתערוכות ואף למדינות.
איטליה, לדוגמא, היא המדינה ששעור ההשתתפות של החברות שבה, בתערוכות מחוץ לאיטליה, הוא הגדול בעולם (ללא התיחסות לסין, שהיא מחוץ לסקאלה בהיותה משק נשלט ומכוון בחלקו). וזאת למה? משום שהיצרנים מייצרים יותר מיכולתו של השוק באיטליה לקלוט.
גם אצל מארגני התערוכות, במיוחד אלו מגרמניה, יש עודפי יצור. היכולת שלהם לקיים תערוכות בגרמניה "גדולה" על השוק הגרמני. לכן, הם מארגנים תערוכות ברחבי העולם.
בד"כ מדובר בתערוכות מותג שאינן יכולות להכיל את הדרישה מצד יצרנים, כאשר הן מתקיימות בגרמניה. סיבה נוספת היא מספר המציגים בתערוכות מותג בגרמניה, שגורם לכך שהמבקרים אינם יכולים להקיפה ויוצאים בהרגשה, שלא באו על סיפוקם.
אין להעלות הדעת, שמבקרים יכולים לבקר בשלושה ימים בתערוכה למזון בהשתתפות למעלה מ - 5,000 מציגים. אי לכך, החלו המארגנים הגרמנים לייצא את המותגים שלהם לחו"ל והממשלה הגרמנית מסבסדת את השתתפות היצרנים הגרמנים בהן.
כדי לסבר את העין ניתן כמה דוגמאות: יריד דיסלדורף מארגן ב - 2018, 27 תערוכות. יריד קלן - 51. יריד פרקנקפורט- 109 ויריד ברלין - 49 תערוכות. כ- % 20 מכל התערוכות, מתקיימות מחוץ לגרמניה במדינות כמו סין, תאילנד, ברזיל, הודו, סינגפור, דובאי, טורקיה, מקסיקו, ארה"ב ועוד.
כולנו כאן מחכים ליום, שישראל תעלה על המפה של המארגנים הגרמנים. זה יכול לקרות, רק אם יהיה שלום עם שכנינו ותל אביב תהפוך להיות HUB אזורי.
....ויש , כמובן, בינינו כאלה שמאמינים בביאת המשיח....
קריאה מחכימה
יצחק שלו
עורך