תערוכות גדולות, הופכות בחלקן לתערוכות ענק וכאן מתחילה ההידרדרות שלהן, עד להיותן בלתי רלבנטיות. כך לפחות אנחנו למדים מן העבר.
למה זה קורה? יש לכך כמה סיבות, כשהעיקרית להן היא עירבוב התחומים ואי יכולת לקיים הפרדה פיזית בין הנושאים. זהו מצב הרסני הן למציגים והן למבקרים. המארגנים, בשכרונם, לא מפנימים שההצלחה מובילה לכשלון.
מעניין שזה קורה לרוב בארה"ב. תערוכת ces שהסתיימה לא מכבר, מגלה סימנים ראשונים שיכולים להוביל אותה אל גורלה של תערוכת המחשבים האגדית comdex שתהליך גסיסתה ערך כמה שנים, אבל לבסוף היא נעלמה.
יש ללמוד כנראה מהגרמנים (שוב....) איך לא להגיע למצב הזה. בהנובר התקיימה במשך שנים תערוכה למחשבים בשם cebit. לא היתה שניה לה בעולם, כל זמן שהיא היתה גדולה. כאשר הפכה להיות ענקית ולצד החלק המקצועי נוספו נושאים כמו מוצרי צריכה אלקטרונים ביתיים, החלה ההדרדרות. קהל עצום שטף את האולמות והמציגים המקצועיים הלכו לאיבוד.
מארגני התערוכה הבחינו בכך בזמן ויצרו מהתערוכה הענקית, שתי תערוכות, כל אחת לקהל המטרה הרלבנטי.
כך גם עושים גם בדיסלדורף ובפרנקפורט ובקלן, כאשר חשים שהתערוכה נוטה לעבור קטגוריה לכוון "ענקית".
לפעמים, יש כאלו שלא מבחינים בין אופורטיוניזם למקצוענות. יש לקוות שמארגני תערוכת הסלולר בברצלונה יהיו ערים לכך, כי באמת, התערוכה חשובה מאד וחשוב שתתקיים.
קריאה מחכימה
יצחק שלו
עורך