לפני 45 שנים התחלתי, במקרה, את עיסוקי בתערוכות. היום, הגעתי לגיל פרישה, אך זו, כלל אינה חולפת בראשי. "למה?" אומרים לי " אתה לא מותש? לא נמאס לך?" ובכן, לא.
כי כל יום נושא עמו הפתעות חדשות הנובעות מעצם הענין. תערוכות ממציאות עצמן מחדש, כל יום ואיתן העוסקים בהן.
מה שמרתק בתערוכות היא העובדה שהן במקרים רבים מקדימות את זמנן. אדם יכול להיות שותף למציאות משתנה, אם יעקוב אחרי התערוכות החדשות. אלו ניחנות בסנסורים מיוחדים התורמים להם לחוש שוק, עוד לפני שהוא נוצר.
יש הטוענים שתערוכות משקפות שוק נתון. זה נכון בעיקרון, אבל בהתהוותן, הן מכילות מעין משהו נבואי. כלומר, הן מבטאות את מה שנחווה בעוד שנה, שנתיים ואף יותר.
וכאשר אתה חלק מזה, כמארגן וכמישהו המביא את המידע לציבור, אתה מרגיש תמיד שאתה דורך בעתיד....אז למה לא להיות שם כאשר הוא מתהווה?
דוגמא? קראו להלן את הידיעה על התערוכה והכנס לאינטרנט של דברים....
קריאה מחכימה
יצחק שלו
עורך