כאן, קרוב לבית ולא בארה"ב או יפן, נמצאות ההזדמנויות העיסקיות של מאות מפתחי משחקי המחשב והוידאו מישראל. הכל מתנקז בתערוכה הגדולה בעולם בתחום במרכז הירידים של קלן בגרמניה.

תעשיית התערוכות בעולם היא תעשיה די שמרנית. המארגנים הולכים על הצלחות בטוחות. זו הסיבה שאחוזי התערוכות החדשות די נמוכים. יש כמה סיבות לקיומן של תערוכות חדשות, אחת מהן קשורה להכנסת טכנולוגיות חדשות בתחומים בהן כבר מתקיימות תערוכות...כך נולד המושג Pepso

בדומה לזמנים אחרים, בהם העולם"נגמר" בקצה אופק הראייה של המסתכל, כך נדמה לעתים שתערוכות גדולות שנערכות בישראל, הן בבחינת שיא השיאים. לדוגמא, תערוכת הרהיטים של ישראל.  תערוכות רהיטים, מטבען, מתפרסות על שטח גדול, ועל כן נדמה לפעמים שתערוכה ענקית "על כל שטח ביתני גני התערוכה בתל אביב" היא אירוע בקנה מידה בינלאומי. זה משקף כמובן תפיסה פרובנציאלית, כי מולה עומד העולם הגלובלי ששם קורים דברים שמגמדים אותנו לרמת פסיק קטן.

היחסים הדיפלומטים בין טורקיה לישראל, לא משהו. על פניו, ישראלים לא רצויים כל כך בטורקיה. אבל המציאות הכלכלית /מסחרית היא אחרת. מועצת העסקים ישראל טורקיה מדווחת ש"הכל כרגיל" ואף יותר מזה. הנה דוגמא ל....

אם מישהו היה צריך הוכחה לכך שעבור חברות יצרניות, השתתפות בתערוכות היא נדבך מרכזי בתמהיל השווק, הנה בא המחקר האחרון שנעשה בגרמניה המראה, שלא רק יהלומים, גם תערוכות הן לנצח. שליש מהמציגים יגדילו וירחיבו את השתתפותם בתערוכות בשנים הבאות ובמקביל ישקיעו בהן יותר תקציבים. האם יש לנו מה ללמוד מהגרמנים? ברור ש...

תערוכות בינלאומיות מנהלות מסעי שווק במדינות שהוגדרו על ידן כמדינות יעד לקניינים. לא שהן פוסחות על "שאר העולם", אבל הדגש הוא על מדינות יעד. בד"כ לא רואים גדולות ונצורות במסעי השווק. בכל מקרה, עוד לא קרה שהתערוכה "באה" אל מדינת היעד, לפני שהיא בכלל התקיימה