חברות רבות מישראל משתתפות בתערוכות, בישראל ובחו"ל (לפי הערכה המעגל מכיל כ - 2,000 חברות יצרניות). חלקן מסיימות את התערוכה עם שביעות רצון, חלקן , לאור התוצאות, נשבעות שתערוכות זה לא בשבילן.
מומחים יאמרו שאת ההצלחה יש לשפוט לפי המטרות שהמציג הציב לעצמו. זאת, כדי שניתן יהיה ליצור מנגנון למדידה.הבעיה היא שמציגים רבים משתתפים בתערוכה משום "שהמתחרה שלנו מציג" וזו לא רק שאינה מטרה, אלא מתכון לכשלון.
לאלו שהגדירו מטרה מראש, צריך ליצור תנאים אשר יבטיחו את השגת המטרה. אחת השאלות הראשונות שאותו מציג צריך לשאול עצמו היא " מה הביתן שלי אומר עלי?" כלומר, האם עיצוב הביתן, איושו, התנהגות המאיישים אותו, הדרך בה מקבלים את פני המבקרים, חופפים למה שהמציג רוצה שיחשבו עליו.
האם הביתן משקף את התדמית של החברה?
בצניעותנו, אנחנו מבקשים לייעץ למציגים לבדוק את השאלה באמצעות סיעור מוחות קטן שיכלול את מנהלי החברה, אנשים מתוך הצוות, נציגות של הספקים, נבחרים מתוך הלקוחות ולפעמים גם סתם "מישהו מהרחוב". סיעור בהשתתפות לא יותר מ - 15 איש, למשך חצי יום מרוכז.
בבטחון, ניתן לומר שתוצאות הסיעור יהוו את הבסיס ליצירת קונצפט ההשתתפות, דבר שייקל מאד על מעצבי הביתן להתאימו לתדמית ולמטרות של המציג.
תחשבו על זה
יצחק שלו
עורך