הסיפור חוזר על עצמו מדי שנה. חודשי יולי אוגוסט הם ההזדמנות הגדולה של המדינות מחוץ לאירופה לקיים תערוכות עם קהל מכל העולם. באירופה ....ובישראל, זו עונת החופשות והמבט הוא לכוון מדינות אקזוטיות ויחד עם זאת לשלב עסקים ולבקר בתערוכות. הנה מה שקורה בעולם בחודשים אלה

בעת שמדינות בעולם עושות הכל כדי לייצא סחורות וטכנולוגיות במסגרת השתתפות בתערוכות, סין הכריזה לאחרונה על כוון הפוך. לייבא טכנולוגיות ומוצרים ממדינות העולם לסין. יש כאן הלימה מעניינת בין המטרות של המדינות לבין לסין. אמנם לא יהיה אירוע בישראל, אבל זו הזדמנות של ישראל להשתלב בתערוכות הללו.

המלחמה באזורנו בשנתיים - שלוש האחרונות הזניקה את הטכנולוגיות הצבאיות. אבל לא רק. מספר הנפגעים והטילים הבליסטיים העבירו את היערכות מערכות הבריאות לפאזה אחרת. היערכות מדינות למצבי חירום, הפכה להיות משימה לאומית, לא רק בישראל ובמדינות המעורבות, אלא בעולם כולו ובאירופה בפרט. תערוכת מדיקה בדיסלדורף קראה את המפה החדשה והטמיעה את נושאי היערכות בתי חולים למצבי חירום, בתערוכה ובכנסים המלווים אותה. באופן "טבעי" ישראל תככב באירוע... 

395 מיליון מבקרים נספרים בתערוכות, כנסים ואירועים המתקיימים בגרמניה, מדי שנה. % 31 מהם הם מבקרים חוזרים, מה שנקרא "קהל נאמן". המחזור השנתי שתעשיית התערוכות מייצרת, נאמד ב - 30 מליארד יורו. התעשייה מספקת 280,000 משרות ותרומתה לקופת המדינה, ממסים, היא 5.4 מליארד יורו. עם מספרים כאלה, אין מדינה בעולם שתתחרה בגרמניה. נראה טוב, אז מה הדאגה שבכל זאת מתלבטים בה?

תערוכות מזון פרופר+ אגרו פוד + מיכון לייצור מזון, הן התערוכות הנפוצות ביותר בתעשיית התערוכות העולמית. הסיבה מובנת. מזון קשור לכל חווית חיים של האנושות. התחרות בין מארגני התערוכות הבינלאומיות, להבדיל מאלו המקומיות ו/או האזוריות, גדולה, וכדי למנוע התנגשויות, הם מנסים לתאם ביניהם את מועדי התערוכות ותדירותן. בעקרון, 3 מדינות מתחרות ביניהן קשות: גרמניה, צרפת וספרד. לכל אחת יתרונות וחסרונות. ננסה להבין את הדינמיקה של התערוכות