מה אנחנו יכולים ללמוד מהחתולים על הצלחה בתערוכה?
לפני זמן מה נתקלתי במאמר בעיתון מקצועי עם כמה תובנות על הקשר שבין בעלי חיים, בני אדם ותערוכות.
מחבר המאמר כותב, שערב אחד ישב לראות תכנית בטלביזיה על חתולים. הוא עשה זאת ביושבו עם חתול על הברכיים, חתול אחר מנמנם על הספה, אחר מרחרח במטבח....בקיצור, הוא לא ישב במקרה לראות את התכנית.
מאחר שאותו חובב חתולים הוא איש שיווק, באה לו הארה שאומרת, שאנחנו יכולים ללמוד הרבה מהחתולים על התנהלותנו בזמן תערוכה, מה שיבטיח לנו יתרון על פני מי שחובב.....נחשים, למשל.
להלן חלק מההמלצות שלו:
נקיון - כמו החתול שמתנקה כל הזמן, גם עלינו לדאוג שהביתן שלנו יהיה נקי ומצוחצח גם ביום השלישי של התערוכה וגם לאחר שעברו בו כמה אלפי אנשים. נקיון מצביע על רצינות, על כיבוד האחר וגם על הערך העצמי שלך.
הזנה - חתולים יודעים בדיוק מי מאכיל אותם. הם נותנים משוב חיובי לאלו שדואגים להזנתם ומתעלמים לחלוטין מאלו שאינם. במקרה שלנו גם הזנה פיזית של המבקרים חשובה, אך יותר ממנה חשובה ההזנה הערכית. המבקרים חשים מיד מציג מתנשא או כזה שמסתכל לך בגובה העיניים, מציג מתרפס ומתלקק (כמו כלב) מול מציג קורקטי שנמצא שם בשבילך.
שמחת חיים - לא במקרה מפרסמים משתמשים בחתולים כדי להביע שמחת חיים ועליזות. כאלה הם החתולים וכאלה אתם צריכים להיות בביתן שלכם. מלאי חיים, מחייכים. ההתנהלות שלכם משפיעה על המבקרים.
שמירת אנרגיה - תערוכה היא עניין מייגע מאד עבור המציגים. הימים שלפני, העמידה על הרגליים כל היום בימי התערוכה, הדיבור הבלתי פוסק, הצורך להיות נחמדים וכד'. אז בואו נלמד מהחתולים שמנצלים כל רגע כדי לשמור על האנרגיה שלהם. שותים הרבה, יושבים בכל רגע אפשרי ואפילו מנצלים שעה של רגיעה כדי ללכת לישון.
אכילה טובה - חתולים, בניגוד לכלבים, למשל, גם אם יהיו רעבים, לא יאכלו אוכל שאינו טעים להם. הפיתוי לאכול ג'אנק פוד בתערוכה, גם לאלה שלא אוהבים זאת, הוא גדול, כי המזנון הקרוב הוא בטווח הליכה קצרה מהביתן. לא להתפתות. הג'אנק פוד מתיש את הגוף ולא תורם לאנרגיה שלו
להיות חתלתול - אם יש דבר אחד שקשה לעמוד בפניו (אחרי טוסיק של תינוק, כמובן. י.ש) הוא ללטף חתלתול מתמסר. כל מציג היה רוצה שיהיה לו בביתן חתלתול כדי שהמבקרים ירצו ללטפו. האם קל למצוא חתלתול שכזה? לא. אבל צריך תמיד לחפש אותו כדי שתמיד יהיה לנו משהו בביתן שהמבקר ירצה להיכנס וללטפו.
ליפול על הרגליים - הדרך להציג בתערוכה ארוכה ורוויה מכשולים ונפילות. גם בתערוכה עצמה יש משברים. ציפיות לא מתממשות בלוח הזמנים שלנו. לפעמים, מהלחץ, רוצים לפתוח חלון ולקפוץ...גם אם אנחנו עוברים חוויות מהסוג הזה (לא עלינו) צריך להסתכל על החתולים וללמוד ליפול תמיד על 4 הרגליים.
ולכם, אוהבי הכלבים, זו ההזדמנות שלכם לפתוח בשיח חדש, דומה לזה של החתולים ולנסות לספר לנו מה אנחנו יכולים ללמוד מכלבים, על שיווק בתערוכות.
לפתיחה אני אציע 2 דברים: " אל תנשוך את היד שמאכילה אותך" ו - "הנאמנות חשובה"
וכאשר אני אומר "אני אציע", אני לא מתכוון אלי, אלא אל זה ששיתף אותנו במה שאני קורא לו "חוכמת החתול".
יצחק שלו
עורך