יש דברים שכולנו יודעים, אבל משום מה לא עושים אותם. יש דברים כל כך מובנים מעליהם עד כדי כך, שיש צורך מפעם לפעם לעצור ולרענן אותם.
כולנו יודעים שכאשר מדובר באירוע כמו השתתפות בתערוכה או ביקור בתערוכה, עדיף ונכון לרכז את כל הטיפול אצל אדם אחד בארגון או בחברה מסוימת אחת מחוץ לארגון. אבל מאחר שזה כל כך מובן מאליו, זה חומק מאיתנו לפעמים.
קראתי לא מזמן באתר מקצועי שבו אנשי מקצוע מספרים מחוויותיהם, מקרה נחמד שארע לאחד, אמריקני מבוסטון. הוא מספר: לפני זמן מה היינו צריכים לעשות שיפוץ בבית. מכיוון שרוב חומרי השיפוץ אוכסנו במרתף, אשתי ביקשה שנעלה את מכונת הכביסה והמייבש מהמרתף לקומה הראשונה. פשוט, כדי שיהיה לה נוח יותר. לאחר השיפוץ, מהיסח הדעת, לא החזרנו את מכונת הכניסה למרתף. כעבור זמן, באחד הערבים, אשתי אמרה לי שהעברת המכונה מהמרתף לקומה הראשונה, היה הדבר המשמעותי ביותר של השיפוץ, עם האימפקט הגדול ביותרעל החיים בבית.
האסימון נפל. אמרתי לעצמי, איך זה שאני, שבתפקידי כיועץ אירגוני בחברה שבה אני עובד, מטיף ל "מטופלים" שלי לא ליפול לסטגנציה ולחשוב כל הזמן על שינויים קונסטרוקטיבים, במקרה הפרטי שלי, לא הבנתי את זה לפניה?
הרי אנחנו חיים בקומה הראשונה ובכל יום (לפעמים מספר פעמים ביום) מורידים בגדים לכביסה למכונה שנמצאת במרתף ואחר כך, מעלים בגדים מהמרתף לארון...וזו שגרת חיינו, יורדים ועולים. והנה, עכשיו הכל נעשה במקום אחד ואנחנו חוסכים המון אנרגיה ומייעלים את התהליך.
למה הוא סיפר את הסיפור הזה? כי בהמשכו, הוא ניסה, בעזרת הדוגמא, לחזק את אותם מנהלים שיודעים שכך צריך לעשות גם כאשר הם משתתפים בתערוכה, או מתארגנים לקראת ביקור בה. אבל מסיבה כלשהי לא מעלים את מכונת הכביסה לקומה הראשונה.
חשוב ונכון, במקום לעלות ולרדת אין ספור פעמים במדרגות, לרכז הכל בידי אחד, בין אם זה יועץ מקצועי או מרקום או משרד נסיעות.